הליך גירושין בישראל אינו מתחיל בתביעה. מאז 2016, השלב הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך ופגישות ביחידת הסיוע. רק אם לא הושגה הסכמה, עוברים להתדיינות בבית המשפט או בבית הדין.
המאמר מסביר את סדר השלבים, את חלוקת הסמכויות בין הערכאות ואת עקרונות חלוקת הרכוש. המטרה היא לעזור לכם להבין מה מצפה לכם, ולהיערך בצורה מסודרת.
חשוב לדעת: המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. בגירושין יש החלטות עם השלכות ארוכות טווח, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה לפני כל צעד.
השלב הראשון: בקשה ליישוב סכסוך
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע שמי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. החובה חלה על ענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון, מזונות וענייני ילדים.
לאחר מכן, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת). הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב־15 ימים.
בתקופה הזו חל עיכוב הליכים. לפי הרשות השופטת, מדובר ב־60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם הייתה הארכה. במהלכה אי אפשר להגיש תביעות, למעט במקרים דחופים.
- 1בקשה ליישוב סכסוךלבית המשפט או לבית הדין
- 2פגישות מהו"תעד 4 פגישות, ללא תשלום
- 3גישור או הסכםאם הצדדים מגיעים להסכמות
- 4תביעותאם לא הושגה הסכמה
- 5פסק דין וגטאישור הסדרים וסידור הגט
אם לא הושגה הסכמה, מי שהגיש ראשון את הבקשה רשאי להגיש תביעה בתוך 15 ימים. אם לא עשה זאת, הצד האחר רשאי להגיש. מכאן נובעת החשיבות של העיתוי.
בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני
בישראל, הגירושין עצמם נעשים בערכאה הדתית של בני הזוג. אצל זוג יהודי, המשמעות היא סידור גט בבית הדין הרבני.
לעומת זאת, העניינים הכרוכים בגירושין יכולים להתברר בשתי ערכאות. רכוש, משמורת ומזונות נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לפי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, הערכאה שדנה היא זו שבה הוגשה התביעה קודם. זה מה שמכונה "מירוץ הסמכויות".
| עניין | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
|---|---|---|
| התרת הנישואין (גט) | כן, בסמכות ייחודית | לא |
| חלוקת רכוש ואיזון משאבים | כן, אם הוגשה שם תביעה קודם | כן, אם הוגשה שם תביעה קודם |
| משמורת וזמני שהות | כן, בכפוף לכללי הסמכות | כן |
| מזונות ילדים | בכפוף לכללי הסמכות | כן |
| אישור הסכם גירושין | כן | כן |
בחירת הערכאה היא החלטה אסטרטגית. לכן כדאי לקבל ייעוץ משפטי עוד לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
איך מתחלק הרכוש: הסדר איזון משאבים
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע ברירת מחדל. אם לא נחתם הסכם ממון, חל הסדר איזון משאבים. לפי סעיף 5, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי כלל הנכסים.
עם זאת, יש נכסים שאינם נכללים באיזון:
- נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין.
- מתנות וירושות שהתקבלו בתקופת הנישואין.
- גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי ופיצויים בשל נזק גוף.
- נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו.
מצד שני, "כלל הנכסים" כולל גם זכויות עתידיות. כך למשל, פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות וחסכונות.
בנוסף, סעיף 5א מאפשר איזון עוד לפני הגט. זה אפשרי, למשל, אם חלפה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה רכושית. אפשרות נוספת היא שבני הזוג חיו בנפרד תשעה חודשים לפחות מתוך שנה רצופה.
מה כדאי להכין לפני שמתחילים
היערכות נכונה חוסכת זמן וכסף. לפני הפגישה הראשונה עם עורך דין, כדאי לרכז את המסמכים הבאים:
- תעודת נישואין ותעודות לידה של הילדים.
- תלושי שכר ודוחות של קופות פנסיה וגמל.
- נסחי טאבו, חוזי שכירות ופרטי משכנתה.
- דפי חשבון בנק וכרטיסי אשראי מהשנה האחרונה.
- הסכם ממון, אם נחתם.
אם מגיעים להסכמות, השלב הבא הוא ניסוח הסכם. מה צריך לכלול בו ואיך מאשרים אותו? על כך במדריך הסכם גירושין: מה צריך לכלול. כדאי גם לבחון מחדש את הצוואה אחרי הגירושין. ראו את המדריך איך כותבים צוואה תקפה.
סיכום
הליך גירושין בישראל עובר קודם דרך יחידת הסיוע. רק אחר כך, אם אין הסכמה, מגיעים להתדיינות. בחירת הערכאה, העיתוי וההיערכות הכלכלית משפיעים על התוצאה.
לכן כדאי לפעול בצורה מתוכננת ולא מתוך לחץ. ייעוץ מוקדם, איסוף מסמכים ונכונות לגישור יכולים לקצר את ההליך ולהפחית את הנזק לכל המשפחה.
ביבליוגרפיה
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 — ספר החוקים — בקשה ליישוב סכסוך, פגישות מהו"ת והגשת תובענה.
- בקשת קיצור או הארכה של תקופת עיכוב הליכים — הרשות השופטת — משך תקופת העיכוב.
- שירותים ותחומי טיפול בענייני משפחה — הסיוע המשפטי, משרד המשפטים — סמכויות הערכאות ומירוץ הסמכויות.
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 — מאגר החקיקה הלאומי — הסדר איזון משאבים, סעיפים 3–5א.
- בקשה לגירושין בהסכמה — בתי הדין הרבניים — אפשרויות הגשה בהסכמה.
שאלות ותשובות
-
כן. לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני הגשת תובענה בסכסוך משפחתי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, מגישים תחילה בקשה ליישוב סכסוך.
-
פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין. עד ארבע פגישות, בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם אפשרות הארכה אחת של 15 ימים. הפגישות ביחידת הסיוע ללא תשלום.
-
תקופה שבה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעות, למעט במקרים דחופים. לפי הרשות השופטת היא 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה אותה.
-
מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעה בתוך 15 ימים לכל ערכאה מוסמכת. אם לא הגיש, או הגיש רק לחלק מהעניינים, הצד האחר רשאי להגיש.
-
הגירושין עצמם, כלומר הגט, נעשים בבית הדין הרבני. עניינים כרוכים כמו רכוש, משמורת ומזונות יכולים להתברר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
-
כשאפשר לדון בעניין בשתי ערכאות, הערכאה שדנה היא זו שבה הוגשה התביעה קודם. לכן כל צד עשוי למהר להגיש בערכאה המועדפת עליו.
-
בהיעדר הסכם ממון חל הסדר איזון משאבים: כל צד זכאי למחצית שווי הנכסים, למעט נכסים שהיו לפני הנישואין, מתנות וירושות, וגמלאות מסוימות. חיסכון פנסיוני נכלל באיזון.
-
כן, בתנאים. למשל, אם חלפה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה רכושית, או אם בני הזוג חיו בנפרד תשעה חודשים לפחות מתוך שנה. בית המשפט רשאי לקצר תקופות במקרים מסוימים, כמו אלימות.
-
כן. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג לזכאים לפי מבחן כלכלי, כבר בשלב הבקשה ליישוב סכסוך ובתקופת עיכוב ההליכים.
-
מנסחים הסכם גירושין ומגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין. אצל זוג יהודי, לאחר מכן מסדרים את הגט בבית הדין הרבני.